"עספור" מול "הבורר" ראש בראש

שתיים מהיצירות הטלויזיוניות מהטובות ביותר שנעשו כאן, "הבורר", ו-"עספור". האם זהו קרב הוגן? האם זה הוא קרב נכון? ואם כן, מי פשוט טובה יותר?
*הבהרה - הקרב אינו מכיל ספויילרים

סיבוב ראשון: ליהוק

"עספור" מביאה אל המסך את אחת מן הסדרות עם הליהוק המוצלח ביותר. נכון שברגע שהסדרה עלתה לאויר, חלק מהשחקנים לא היו מוכרים,לקהל הצופים, אבל בדיעבד נוכחנו לגלות ליהוק פשוט מעולה. אני לא מצליח לדמיין רביעיה אחרת מהחבורה הנוכחית. לעומתה "הבורר", שמורכבת מלא מעט שחקנים מובילים, שיוצרים קאסט מהיוקרתיים שנראו על מסך הטלויזיה. גם פה קשה לי לדמיין מישהו אחר בתפקיד הבורר. "עספור" נשענת על שלום מיכאלשווילי ואולי אפילו דן שפירא, ומסביבם הוסיפו את עוז זהבי (שלדעת רבים הוא היום מי שמוביל את הסדרה), גיא עמיר, וחנן סביון ועוד. מנגד "הבורר" שמביאה לנו את שלומי קוריאט, יוסוף אבו-ורדא, חנה אזולאי-הספרי, יהודה לוי, ובראשם מי שנחשב כמוביל את עולם המשחק בישראל, משה אבגי. הניסיון, היוקרה, והשמות היותר מפוצצים, נותנים את הסיבוב הראשון ל: "הבורר".

סיבוב שני: קווי עלילה ותסריט

שתי הסדרות מתבססות על עולם הפשע, האלימות, ועל השילוש המוביל של סקס-סמים-וטל מוסרי. היות ויש חוקי רגולציה, היוצרים החליטו לוותר על הצלע הלא-חוקית בשילוש, והסירו את טל מוסרי. נכון, רבות הדיעות על כמה שסדרות כאלה משחיטות את הנוער, אבל אנחנו פה כי אנחנו אוהבים סדרות של סקס-סמים-וצונזר... לא ארחיב את הדיון שסדרות אלו לא מיועדות לבני נוער מההתחלה.

"עספור" מביאה את הזוית היותר קומית וכמובן היותר ענייה בצד הסוציו-אקונומי.ואילו "הבורר" מתמקדת בכסף, פשע, עוד קצת כסף, ועוד קצת פשע. קצרות השורות מלהרחיב על כל סדרה בנפרד, אז רק אומר בקצרה שאיכשהו ההווי החברתי של "עספור" מתחבר אלינו יותר הצופים. אין ספק שאחד היתרונות שלה (וגם החסרונות, הרחבה בהמשך) שהיא סדרה יומית. שתיהן כתובות בצורה יוצאת דופן, ואת החסרים שבכתיבה שלהן אנחנו ממעטים לספור (למרות שברור שקיימים כמה) ושתי הסדרות מותחות, משעשעות, ומרתקות אלפי צופים למסך.

מעבר לריספט שניתן לרשף לוי על כתיבת "הבורר", ולגיא עמיר ולחנן סביון על "עספור" (כן, מי שלא ידע, קצר וניוטון הם היוצרים של "עספור"). הקלילות, ההומור החצי מפגר-חצי שנון, והדמויות היותר "עמכות" (אשכנזים, ספרדים, גזענים, כולם מתחברים לאיציק) נותנים את הסיבוב השני ל: "עספור".

סיבוב שלישי: איכות משחק

נכון, אחרי הסיבוב הראשון, נראה שהניקוד כאן הולך אוטומטית לאבגי וחבורתו. על אבגי מיותר להרחיב, על יהודה הדיעות חלוקות, אבל עדיין הוא שם מוביל, שלומי קוריאט הפך את אבי הטחול לעבריין לגיטימי בעולם האמיתי, ואילו אני מחפש מאבטח אישי, אני שוכר את יוסוף אבו-ורדה רק בגלל המראה של עמרם הבולדוג (מי ייגע בי עם כזה מאבטח). אבל אחרי ש"עספור" גייסו את אורי גבריאל ושלום מיכאלשווילי, מאזן השחקנים טיפה משתנה, כי האיכות של "הבורר" מגיעה גם ל"עספור". על זאת אפשר להוסיף את הדבר החם ביותר היום על המסך עוז זהבי.

זהבי מוכיח שמקומו בין הגדולים של המשחק הישראלי. עניין של זמן עד שימצאו לו איזה תפקיד ב"בורר" רק כדי לצאת ידי חובה. אליו מתווספים משחק פשוט מצויין של רובי פורת-שובל, ושל אור בן-מלך שפשוט עבר מהפך מ"ילד כאפות" ב-"אלופה 3", לבין תבור, החצי עבריין חצי תיכוניסט שמשעשע את כולם. ולא נשכח את נבו קמחי שמושך את האיכות שלו מ"מעורב ירושלמי" ומציג לנו את זוטה הפשוט מצויין. אחרי מאבק ממושך בסיבוב הזה, והיתרון מהסיבוב הראשון, הסיבוב השלישי הולך ל: "הבורר".

סיבוב רביעי: "כל המסביב"

אין ספק ששתי הסדרות מעוררות באזז תקשורתי והד חברתי אדיר ביותר. פייסבוק, גיא פינס, עיתונים, אינספור סיקורים ומה לא. ההפקה של "הבורר" יותר יקרה. וכן, יותר יקר אומר בהכרח יותר איכות. לוקיישנים אמיתיים ולא קירות קרטון, צילומים יותר איכותיים, ובכלל תחושה כללית של סדרה יותר כבידה שכל פרק בה נשאר זכור לאורך זמן, נותן יתרון 1-0 במשחקון. "הבורר" לוקה בתסמונת ההמשכיות האופיינית ליצירה ישראלית, וסובלת מחוסר המשכיות נכון בעלילה בדברים הקטנים. (אפשר לתת דוגמא אחת מובהקת בסיום העונה הראשונה ובתחילת השנייה מבלי להרוס כמובן). לכן "עספור" מקבלת נקודה במשחקון הנוכחי. הסיפוק היומיומי של סדרה כמו "עספור", שמצליחה למשוך מיליוני הזמנות (זו לא טעות, מיליוני הזמנות!!) ב-V.O.D חודשים אחרי העלייה לאויר. שום סדרה לא מתקרבת לכזו הערצה, ובהמשך למשחקונים, "עספור" עולה ל: 2-1 במשחקונים, ואת הניצחון בסיבוב.

סיכום ובקרת נזקים

אם כך זהו תיקו "סנסציוני".
אז נכון, היה די ברור שקשה להשוות בין הסדרות. הן לא דומות בתוכן, בעשייה, וכמובן בעלילה. ובכל-זאת, אנחנו הצופים רק מרוויחים מזה. מיותר לציין שאני לא מכיר מישהו בחברת HOT, אבל משהו במחלקת הפקות-המקור בחברה הזו עובד, ועובד שנים רבות, בצורה הטובה ביותר. לא סתם שתי הסדרות האלה מגיעות משם.
ובנימה אופטימית זאת בקרוב מאוד "עספור" חוזרים אלינו בעונה חדשה.

שכונת הדר, סיפור הצלחה או כישלון?

בתור תושב רמת השרון שגדל בשכונת אוסישקין, בשנים האחרונות התחברתי לרובע אחר בעיר. רובע שצלח באופן מרשים את טורניר שכונות 2010, רובע שזוכר ולא שוכח את אחד מהלבבות הגדולים שצמחו בו יוני פישמן ז"ל ובעיקר רובע שידע הרבה עליות ומורדות לאורך השנים.

לאורך השנים מתמודדים תושבי שכונת הדר עם קללה לא פשוטה, הכישלונות רודפים אותם בכל התחומים בזה אחר זה. חיי הזוגיות של בוגרי השכונה מאז ומתמיד עולים על שרטון. דובר אנונימי מתוך השכונה: "הקללה מקשה על חיינו".

לאחרונה חלה תפנית משמעותית בשכונה. כמה מתושבי השכונה מעידים על מערכות יחסים מוצלחות ויש שיעידו על רגשות עזים. בנוסף לכך, כפי שכבר ציינתי הפתעה גדולה הרעישה את העיר רמת השרון לפני כחודש כאשר הנבחרת של שכונת הדר ניצחה את טורניר הכדורגל של השכונות לשנת 2010. בין לבין בוגרי השכונה לומדים במוסדות האקדמים המצליחים ביותר, יש כאלו שאף סיימו את הלימודים ועושים את הצעדים הראשונים שלהם בתעשייה. 

 היסטוריה קלה:

על השטח שבו ניצב רובע הדר ברמת השרון היו פעם פרדסים. בית הספר הראשון שנבנה בשכונה קיבל את השם "הדר" כמזכרת מריח התפוזים של פעם. בסופו של דבר, הפך השם לשמה של השכונה כולה, שהוקמה בשנות ה-70 וה-80.

הרובע, הממוקם במרכז רמת השרון, גובל ברחוב הראשי, סוקולוב. הבתים בו הם ברובם בתים משותפים, למעט בתים פרטיים מעטים ממזרח לרחוב אוסישקין ובדרום-מערב הרובע. שני הרחובות הללו הם גם למעשה המרכז המסחרי של העיר. מלבד בתי העסק, רובע הדר כולל גם את בית העלמין הישן של רמת השרון.

לפני שנתיים ניהלו תושבים בהדר מאבק נגד החלטת העירייה להקצות קרקע להרחבה של בית הכנסת בשכונה. לטענתם, ההרחבה נועדה להוסיף למבנה גם אולם אירועים וכולל, מה שנתפס אצלם כניסיון לפגוע בסטטוס-קוו החילוני-דתי באזור. בסופו של דבר הערר נדחה.

גם ברמת השרון עלו מחירי הדירות בשנה האחרונה. העלייה המקומית נובעת מהביקוש וכן מהעובדה שאין בעיר כמעט בנייה חדשה. ברובע הדר נרשמה עלייה של 10% במחירי הדירות.

לסיום, בנימה אופטימית זאת אני מאחל לכולם שבוע נהדר וחג מולד שמח

פרסומות ונהיגה בטוחה

לאחרונה ולאחר שכבר פקעה סבלנותי החלטתי לדבר על נושא שמפריע לי מאד בזמן נהיגה.

בזמן הנסיעה אני מדליק רדיו כדי לשמוע מוזיקה, דיווחי תנועה וכד'.

אבל, בשבועות האחרונים ישנה פרסומת אחת אשר מפרה את שלוותי - פרסומת ללוטו

הקריין אומר "והשבוע בלוטו" ואז נשמעת צווחת אימים, ואז הקריין ממשיך "ובדאבל לוטו" ובסוף הפרסומת נשמעת שוב צווחה.

אני נחשב לאדם יחסית שליו ורגוע, אבל מה לעשות, שבנהיגה בכבישי ישראל שכידוע לכולם מלאים בנהגים אדיבים ורגועים שמתנהגים כמו ג'נטלמנים אירופאים, הפרסומת הזו מצליחה להוציא אותי מדעתי. 

אז יש לי שני דברים לציין:

1) לכל תחנות הרדיו אשר מתחננות בפנינו לנסוע באופן רגוע על מנת לשמור על הבטיחות בדרכים - פרסומות כאלו לא עוזרות אלא רק מסלימות את מצב הרוח של הנהגים.

2) לגוף שנקרא "לוטו" - לא יכולתם למצוא פרסומת קצת יותר מקורית ויצירתית עד כדי כך שנאלצתם להסתפק בצווחה?

ההשפעה של שילוט חוצות על הבטיחות בדרכים

לשלטים הפרסומיים השפעה ישירה על הנהיגה שלנו. כמו לכל דבר שמסיח את דעתנו מהמתרחש על הכביש, דוגמת דיבור בטלפון סלולארי ואפילו החלפת תחנות ברדיו. שלטים אלו "שגונבים" את תשומת ליבנו מהפעולה העיקרית שעליה יש לתת את הדעת באותו רגע.

המטרה של השלטים היא להיות זכירים, לגרום לנו לחשוב עליהם גם כשהם נמצאים כבר מטרים רבים מאחורינו ומטרה זו סותרת לגמרי את המטרה שאמורה להיות לנו בנהיגה והיא התרכזות בכביש.

לכן, בפעם הבאה שאתם נוהגים כשלצד הדרך מוצב שילוט מסיח, נהגו לאט יותר, שמרו מרחק, אל תבצעו עקיפות מיותרות והיו ערים לכך שלא רק עליכם משפיעים השלטים הללו, אלא על כל הנהגים, דבר שעלול להוות סכנה, אם אינכם נוהגים במשנה זהירות. על גודל וסגנון השלטים אין לכם שליטה, אבל על הנהיגה שלכם בסביבתם יש לכם, לכן קחו אחריות על הבטיחות שלכם בכביש. 

שיהיה שבוע רגוע ושקט לכולם!!


תזכורת פרסומית לחשיבות של חגורות בטיחות

קניות חברתיות

בחודשים האחרונים הישראלים מצאו טרנד חדש מבצעים מבצעים מבצעים $$$,

לאחרונה, אתרי הקניות החברתיות מתחילים לצבור פופולריות. לינקים למבצעים מעניינים מציפים חדשות לבקרים את פידי הפייסבוק שלנו, אתרים חדשים צצים ברשת כפטריות אחרי הגשם. הישראלים, כמובן, אוהבים מבצעים, והאתרים מתחילים לשגשג. אם בחודשים הראשונים לפעולתם כל עיסקה כזאת נרכשה על ידי עשרות בודדות של גולשים – מספר הגולשים בעסקאות אטרקטיביות בימים האחרונים עלול להגיע למאות, ולעיתים אף לאלפים. לא צחוק.

הרעיון מאחורי אתרי הקניות החברתיות הוא פשוט: מדי יום מתפרסמות עסקאות בלעדיות ומוגבלות בזמן, שכדי לנצל אותן יש צורך להגיע למספר מינימום של קונים. למשל: קופון למסעדה אופנתית ששוויו 100 ש"ח יעלה לכם 50 שקלים בלבד, בתנאי שישתתפו במבצע הנ"ל מינימום 20 אנשים בתוך פחות מ-24 שעות. זו מעין קניה קבוצתית ללא קבוצה. הגולשים נהנים מעסקאות משתלמות, ובעלי העסקים נהנים מזרם מכובד של לקוחות חדשים.

כולנו יודעים שיש כוח בקבוצה. אדם בודד יכול להשיג מעט מאוד בדרך כלל, אבל אם הוא חובר לעוד אנשים הוא הופך לפתע לכוח שאי אפשר להתעלם ממנו. זה נכון כשיוצאים להפגנות כדי לשנות את החלטות הממשל, וזה נכון (ואולי שימושי יותר) כשרוצים להשיג מחירים טובים.

גרופר, באליגם, ביג דיל, דיל היום, יממה והיד עוד נטויה: אתרי הקניות החברתיות משתלטים לאט לאט על הארץ ונראה שכל שבוע נפתחים עוד אתרים חדשים.

פתרון לכל האתרים???

קשה שלא לטבוע בין כל האתרים הללו ולקום כל בוקר ולגלות הודעות מבצעים מאותם אתרים שנאלצנו להירשם לתפוצת המייל שלהם. כולנו שונאים ספאם והודעות מייל הנשלחות באופן אוטומטי, לכן זה לא פתרון אידיאלי.

מה תגידו על אתר שמרכז בתוכו מספר גדול של עסקאות ממבחר גדול של אתרים שונים. הדילים מתפרסמים ל-24 שעות והאתר מאפשר לעקוב ולהכיר בכל המבצעים השונים וכך אי אפשר לפספס דילים שווים ביותר.
getitall עושה לכם את העבודה הקשה ודואג לעקוב אחרי כל האתרים הללו ולרכז אותם במייל אחד בודד כל בוקר.